מהנשמדע

Public

نمی‌توانید بپیوندید؟ @manishmada

۵.۲k عضو

به‌روزرسانی شده: May 17, 2026 at 10:07 AM

מהנשמדע

תקצירי חדשות מדע ומחקרים עדכניים מכל העולם

@manishmada is a dedicated channel for اخبار جهان with regular updates in اخبار جهان

رتبه‌بندی

رتبه‌بندی جهانی

#456

رتبه‌بندی زبان

#45

رتبه‌بندی دسته‌بندی

#23

-1

رشد مشترکان (7 روز گذشته)

مجموع: 5.2K

رشد 24 ساعت: +0 0%

آخرین پست‌ها

מהנשמדע

۳۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۴۵

📷 Photo

אורנגאוטן על גשר צר מאוד
האיים סומטרה ובורנאו הם שני המקומות היחידים בעולם שבהם אורנגאוטנים חיים בטבע. קופי האדם הללו נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, בעיקר בשל פגיעה ביערות הגשם, שם הם חיים. אפילו סלילה של כביש בתוך היער עלולה להזיק מאוד, כי היא מפצלת את שטח המחיה ומונעת מעבר. ביערות סומטרה חיים גם אנשים, והם צריכים גישה לערים. איך אפשר לדאוג לצורכי בני האדם בלי לפגוע בבעלי החיים?
ב-2024, הארגון למען האורנגאוטנים בסומטרה (SOS), בשיתוף עם גופים נוספים, בנה חמישה גשרי חבלים בין הצמרות הגבוהות של עצי יער הגשם, מעל כביש שחותך את שטח המחיה של 350 אורנגאוטנים. מאז נראו קופי מקוק וגיבונים משתמשים בגשרים, אבל לא אורנגאוטנים – עד לאחרונה. לפני כמה ימים הודיעו אנשי שמירת הטבע שמנטרים את הגשרים על התיעוד הראשון של אורנגאוטן חוצה את אחד מהם.
"הגשרים הללו מראים שקדמה ושמירה על חיות בר לא עומדות בניגוד זו לזו. לפעמים, הפתרונות הפשוטים הם הכי יעילים", אמרה הלן באקלנד, מארגון SOS.
מאת ד"ר יונת אשחר
להרחבה וסרטון: https://bit.ly/3QLShsA
להצטרפות למהנשמדע:

1,570

מהנשמדע

۳۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۴۵

📷 Photo

גיאולוגיה במרחק 50 שנות אור
חוקרים שנעזרו בטלסקופ החלל ג'יימס וב הצליחו לפענח את הרכב הקרום של כוכב לכת תאום ארץ במערכת שמש המרוחקת כמעט 50 שנות אור מאיתנו. כוכב הלכת LHS 3844 b, שחג קרוב מאוד לשמש מסוג ננס אדום, התגלה במדידות ב-2018. אף על פי שאי אפשר לראותו בשל קרבתו הרבה לשמש שלו, חוקרים הצליחו לחקור את הרכב פני השטח שלו במדידות קרינה תת-אדומה בטלסקופ החלל הענקי. הם הגיעו למסקנה כי מדובר בקרקע בזלתית או סלע מגמטי. הממצאים מתאימים גם לסלע צעיר, שנוצר בפעילות געשית טרייה יחסית, וגם לשכבת אבק שנוצרה מכתישת הסלעים במשך עידנים של פגיעות מטאוריטים וקרינה. בהעדר סימנים לפעילות געשית טרייה, הם משערים כי מדובר במעטה אבק, ומקווים כי תצפיות נוספות יסייעו לאמת את התחזית.
מאת איתי נבו
להרחבה : https://bit.ly/4tV5lKX
להצטרפות למהנשמדע: https://bit.ly/4sxf2O5

1,580

מהנשמדע

۳۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۴۵

📷 Photo

ביצת הפתעה מהעבר
היונקים בעולמנו התפתחו מזוחלים שהטילו ביצים, זה ברור. אבל איך התרבו קרובי המשפחה הקדומים שלהם? ההשערה המקובלת היא שגם הם הטילו ביצים, אבל עד כה לא היו ראיות ברורות לכך. במחקר חדש נחשף לראשונה עוּבר זעיר של ליסטרוזאורוס, קרוב משפחה של היונקים שחי לפני 250 מיליון שנה. המאובן נמצא בתוך גוש סלע שנאסף לפני כמה עשרות שנים, אך התגלית התאפשרה רק עכשיו בזכות שכלול של טכנולוגיית המיקרו-סי-טי (Micro-CT), שאיפשרה "לקלף" את הסלע הקשה באופן דיגיטלי בלי להרוס את השלד העדין שבתוכו. הסריקה חשפה עצמות גולגולת וגפיים מפותחות באורך של סנטימטרים בודדים. לא נמצאו שאריות של קליפת הביצה, אך העובר היה מקופל בדיוק בצורה הדרושה כדי להיכנס למבנה ביצתי. החוקרים חשבו את נפח הגוף של העובר, והעריכו שהוא התפתח בביצה בעלת קליפה רכה.
מהשחזור עולה שלליסטרוזאורוס היו ביצים גדולות. החוקרים מניחים שהצאצאים בקעו מהן כשהם מסוגלים לדאוג לעצמם, ולא נזקקו לחלב. ייתכן שגם בזכות זה הם שרדו את ההכחדה הגדולה של סוף הפרם.
מאת קסניה ז'ורבל
למאמר: https://bit.ly/3QHkKj9
להצטרפות למהנשמדע:

2,070

מהנשמדע

۳۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۴۵

📷 Photo

הפטריות שיכולות לשרוד במאדים
חוקרים ממעבדות סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) מצאו לא פחות מ-27 מינים וזנים של פטריות עובש בדגימות מחדרים נקיים במעבדות JPL של סוכנות החלל, שם הרכיבו בין השאר את רכב פרסבירנס, שנחת על מאדים ב-2021.
החוקרים בדקו את עמידות הקונידיות שלהן – נבגים עמידים שנועדו לאפשר לפטרייה לשרוד בתנאים קשים. בין השאר חשפו אותן לקרינה על-סגולה חזקה; לטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס מתחת לאפס; ללחץ אטמוספרי נמוך מאוד; לאבק דומה לזה שעל מאדים; ולקרינה קוסמית שצפויה לפגוע בחללית בדרך למאדים.
בלטו בעמידותן הקונידיות של העובש Aspergillus calidoustus, ששרדו קרינה על-סגולה וחודשים של חשיפה לקרינה קוסמית עזה ולתנאים דומים לאלה של מאדים. "הממצאים לא קובעים שסביר להניח שאנו מזהמים את מאדים בפטריות, אלא עוזרים לנו להבין טוב יותר את פוטנציאל הסיכון לזיהום", אמר ראש צוות המחקר.
מאת איתי נבו
להרחבה ועוד חדשות מדע: https://bit.ly/4eVt1dd
להצטרפות למהנשמדע בטלגרם:

1,620

מהנשמדע

۳۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۴۵

📷 Photo

שיקום ראייה לחולי ניוון מקולרי
בתהליך הראייה תאים ברשתית העין קולטים אור, וממירים אותו למידע חשמלי שמעובד במוח. מחלת הניוון המקולרי פוגעת בתאים קולטי האור, ועלולה לפגום בראייה באופן ניכר. במחקר חדש פותח התקן שמאפשר לעקוף את התאים הפגועים ולהעביר את המידע ישירות למוח.
בעיני המטופלים שהשתתפו במחקר הושתלה לוחית קטנה ודקה, שנועדה להחליף את פעולת התאים שהתנוונו, ולגרות ישירות את תאי העצב שבשכבות הפנימיות של הרשתית. התמונה שהשתל מעביר לתאי הרשתית לא מבוססת ישירות על האור שמגיע מהסביבה, אלא מורכבת מאיתות של אור תת-אדום ממשקפיים מיוחדים שהמטופלים מרכיבים. המשקפיים ממירים את המראה שבו מביטים המטופלים לאותות של אור תת-אדום ומשדרים אותם לשתל, שבתורו, מגרה חשמלית את תאי העצב שמעבירים את המידע אל המוח.
לצד ההבטחה הגלומה בפיתוח החדש, למעלה ממחצית מהמטופלים שהשתתפו במחקר חוו סיבוכים רפואיים – סוגיה שמעלה גם שאלות של תועלת מול סיכון. נותר רק לקוות שהמשך המחקר ישפר את הבטיחות, וישיב למטופלים נוספים את יכולת הראייה.
מאת טל פישר
לכתבה: https://bit.ly/3OUgM6j
להצטרפות למהנשמדע:

1,640

מהנשמדע

۳۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۴۵

📷 Photo

ארה"ב: הנשיא פיטר את מועצת קרן המדע
המועצה היא גוף עצמאי המפקח על הקרן הלאומית למדע, NSF. היא נוסדה ב-1950 כדי לייעץ לקונגרס ולנשיא על מדיניות מדע, לכוון את פעולות הקרן, ולאשר הוצאות גדולות למימון מדע בסיסי. ביום שישי קיבלו חבריה מייל קצר מטעם הנשיא טראמפ לפיו כהונתם הופסקה לאלתר.
המועצה כוללת את ראש ה-NSF ועד 24 מדענים או מהנדסים שהנשיא ממנה לתקופה של שש שנים. כל שנתיים מתחלפים שליש מחבריה.
המועצה פוזרה קצת לפני שהייתה צפויה לפרסם דו"ח על מצב המדע בארה"ב ועל כך שהיא מוותרת על העליונות המדעית מול סין. לפני שנה הצליחו חברי המועצה, בעזרת הקונגרס, לעצור ניסיון של ממשל טראמפ לקצץ 55 אחוז מתקציב ה-NSF. כעת הממשל מנסה שוב לפגוע בתקציב הקרן. הפיזיקאי קיוון סטסן, אחד מחברי המועצה המפוטרים, משער שהפיטורים נועדו למנוע את מאבקם בקיצוץ, שלדבריו "יפגע קשות בהשקעות במחקר בסיסי ובהכשרת הדור הבא של מדענים ומהנדסים".
מאת נעם לויתן
להרחבה: https://bit.ly/4cQw2ZA
להצטרפות למהנשמדע:

1,990

מהנשמדע

۳۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۴۵

📷 Photo

העתיד כתוב בהתנהגות
האם ההתנהגות שלנו בגיל צעיר מאפשרת לנבא אם נאריך חיים? חולייתנים רבים חיים שנים ארוכות, ועל כן קשה לעקוב אחרי תהליך ההזדקנות המורכב שלהם. מחקר חדש מצא שאצל דגי קיליפיש אפריקניים (Nothobranchius furzeri) התשובה לשאלה עשויה להיות חיובית.
חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד גידלו את הדגים, שתוחלת החיים שלהם היא 8-4 חודשים, ותיעדו את פעילותם ברציפות מההתבגרות המינית ועד המוות. הם מצאו שדגים צעירים שהיו פעילים מאוד במהלך היום, שחו מהר וישנו בעיקר בלילה, חיו בדרך כלל חיים ארוכים יותר. לעומתם, דגים שהרבו לישון בשעות היום והיו פחות פעילים חיו פחות.
עקב ההבדלים החדים, החוקרים בנו שני מודלים ממוחשבים: אחד מהם היה שעון התנהגותי, שהעריך את גיל הדג לפי דפוסי הפעילות היומיים שלו, והשני השתמש בדפוסים האלה כדי להעריך כבר בצעירותו של דג אם הוא צפוי לחיות חיים ארוכים או קצרים. המודלים שפיתחו מציעים דרך לחזות תהליכי הזדקנות לפי ההתנהגות בגיל צעיר, ואולי יוכלו בעתיד לנבא את הבריאות ואת תוחלת חיים גם אצל חולייתנים אחרים.
מאת קסניה ז'ורבל
למאמר: https://bit.ly/4uhgmFR
להצטרפות למהנשמדע:

1,920

מהנשמדע

۳۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۴۵

📷 Photo

ציפורים רואות אדום
למה יש פרחים אדומים שמושכים ציפורים, אך דבורים מתעלמות מהם? מחקר חדש מגלה: לפרחים אדומים מסוימים יש צבענים (פיגמנטים) שסופגים קרינה על-סגולה (UV). פרחים כאלה בולטים מאוד לעיני ציפורים, אך כמעט בלתי נראים לדבורים, שרואות קרינה על סגולה אך פחות רגישות לצבע אדום. זה מתאים לפרח, שכן ציפורים מוצצות צוף, כמו קוליברי, הן מאביקות יעילות הרבה יותר עבורו בהשוואה לדבורים. בנוסף, הצבענים מגינים על הפרח מקרינה מזיקה.
התוצאה היא שהפרחים האדומים בעלי הצבענים סופגי הקרינה העל סגולה מקבלים את ביקורי ההאבקה ה"נכונים", מצמצמים תחרות על צוף ואבקה ושומרים על העדפה למאביקים המתאימים ביותר. תכונה זו, שמושכת מאביקים יעילים ובמקביל מרחיקה מאביקים פחות יעילים, יכולה להפריד בהדרגה בין אוכלוסיות של פרחים, בדרך להתפצלות לשני מינים ביולוגיים.
מאת ד"ר מאיה סער
לכתבה: https://bit.ly/42uhVEB
להצטרפות למהנשמדע:

1,890

מהנשמדע

۳۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۴۵

📷 Photo

רפרף הטבק מקשיב לך
לזחלי עש הטבק (Manduca sexta) בצפון אמריקה, שניזונים מצמחים סולניים כמו עגבנייה וטבק, אין אוזניים. אבל האם הם בכל זאת שומעים? החוקרת קרול מיילס מאוניברסיטת בינגהמטון בארצות הברית שמה לב שהזחלים שהיא מגדלת במעבדה הגיבו אליה בכל פעם שדיברה לידם, ואפילו קפצו כשצעקה "בו!". על כן היא ועמיתיה החלו לחפש מה מאפשר לזחלים לחוש בקול, והחשד נפל על שערות זעירות שמכסות חלקים מגופם.
כדי לבדוק את ההשערה, החוקרים חשפו זחלים לצלילים בתדרים שונים, ומצאו שהם מגיבים לתנודות באוויר באמצעות תנועות הגוף. כשהחוקרים פגעו בשערות או הסירו אותן, תגובת הזחלים לאותם צלילים נחלשה במידה ניכרת. כך שהממצאים מעידים שהשערות ממלאות תפקיד מרכזי ביכולת החישה של הזחלים, ועשויות לסייע להם לזהות שינויים בסביבה.
מאת נגה כרמון
למחקר: https://bit.ly/4tBoHEI
להצטרפות למהנשמדע:

1,810

מהנשמדע

۳۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۴۵

📷 Photo

איזה תפוח עץ פותח בישראל? איפה מוצאים אבן שמוט? ומהו אדס מצרי?
🦠🔭🧬🔬🌍
זה הזמן להרחיב את הדעת ולבדוק אם עקבתם אחרי חדשות המדע בחידון השבועי של מכון דוידסון, "שטיפת מוח".
לחידון: https://bit.ly/4t3zdDG

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד? הצטרפו למהנשמדע:

2,210

מהנשמדע

۱۵ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۳۵

📷 Photo

עמלץ לבן? נהפוך הוא!
קטלנים (Orcinus orca) הם טורפי-על שחיים בכל האוקיינוסים בכדור הארץ. לאוכלוסיות שונות שלהם יש התמחויות ציד משלהן: חלקם צדים צבי ים ולווייתנאים, ואחרים מעדיפים כרישים ובטאים. בשנים האחרונות תועדו באותו אזור, בהפרש של שנתיים, שני מקרים שבהם קבוצת קטלנים טרפה כריש עמלץ לבן (Carcharodon carcharias).
גם העמלץ הלבן הוא טורף-על, והקטלן הוא כנראה בעל החיים היחיד שטורף אותו – וגם אז נראה שהוא מתמקד רק בצעירים. בשני המקרים הציד היה ממוקד מטרה ושיטתי. הקטלנים חשקו רק בכבד של הכריש, שמגיע ל-30 אחוז ממשקלו, וזנחו את שאר גופו. הם הגיחו מתחת לעמלץ והפכו אותו כך שבטנו פונה למעלה. בעודו חסר אונים, הקטלנים אחזו בבטנו ונשכו אותה שוב ושוב, עד שהוציאו את הכבד וחלקו אותו ביניהם.
עדיין לא ידוע עד כמה נפוצה טריפת העמלצים, אך מאחר שבשנים האחרונות רואים שינויים בתפוצת מינים באוקיינוסים בשל התחממותם, יכול להיות שזהו איום חדש על העמלץ הלבן, שכבר עכשיו נמצא בסכנת הכחדה.
מאת קרן אור
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/4dCUzUd
להצטרפות למהנשמדע בטלגרם:

1,970

מהנשמדע

۱۵ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۳۵

📷 Photo

איזה צבע יש לחומר שבולע את כל האור? איפה מוצאים פנטניל? ומהם סטלגמיטים וסלקטיטים?
🦠🔭🧬🔬🌍
זה הזמן להרחיב את הדעת ולבדוק אם עקבתם אחרי חדשות המדע בחידון השבועי של מכון דוידסון, "שטיפת מוח".
לחידון: https://bit.ly/4tPu96r

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד? הצטרפו למהנשמדע:

1,850

מהנשמדע

۱۵ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۳۵

📷 Photo

סיום מוצלח למשימת ארטמיס 2
אחרי מסע של תשעה ימים, יותר ממיליון קילומטרים בחלל, והטיסה הראשונה של בני אדם סמוך לירח במאה ה-21, הסתיימה משימת ארטמיס 2 בלילה בין שישי לשבת בצניחה מוצלחת של חללית אוריון באוקיינוס השקט, מדרום מערב לסן דייגו. הנחיתה עברה בלי שום תקלות: החללית "אינטגריטי" היתה בדיוק במסלול המתוכנן, וצנחה במקום שנקבע בדיוק במועד המתוכנן, 3:07 לפנות בוקר שעון ישראל. התקלה היחידה אירעה לאחר הנחיתה, כשבעיה במערכת הקשר עיכבה מעט את חבירתן של סירות החילוץ לחללית. ואולם, כשעתיים לאחר הנחיתה היו כל ארבעת אנשי הצוות על סיפונה של ספינת החילוץ, ובהמשך נגררה לשם גם החללית עצמה. "זה לא מבצע של פעם בחיים, זו רק ההתחלה", אמר ראש נאס"א ג'ארד אייזקמן. "אנו ננחת על הירח ב-2028. ואנו חוזרים לירח כדי להישאר".
מאת איתי נבו
לכתבה באתר: https://bit.ly/4t5RzEC
להצטרפות למהנשמדע:

2,450

מהנשמדע

۱۵ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۳۵

📷 Photo

נוצות הן השחור החדש
איך מייצרים את הבד הכי שחור בעולם? במחקר שפורסם לאחרונה הציגו חוקרים בד שבולע כמעט את כל האור שפוגע בו.
ההשראה לפיתוח הגיעה מנוצותיהן הכהות במיוחד של ציפורי גן עדן. החוקרים, מאוניברסיטת קורנל, לקחו בד צמר רגיל וציפו אותו ביער של שערות מיקרוסקופיות מחומר פולימרי הדומה לפיגמנט השחור מלנין, שמעניק לעורנו גוון כהה. לאחר מכן חשפו אותו לפלזמה (גז מיונן), שעיכלה את פני השטח של הבד. כך, כשאור פוגע בבד, 99.87 אחוז ממנו אינו חוזר לעינינו אלא נלכד במבנה הזעיר והצפוף הזה ונבלע לגמרי. התוצאה היא שחור כמעט מוחלט.
פרט לשימוש עתידי בבד לייצור בגדים, הפיתוח יוכל לשפר את תפקודו של ציוד אופטי רגיש, כמו טלסקופים ומצלמות חלל, שזקוקים לחושך מוחלט בסביבתם כדי שיוכלו לצפות בבירור בכוכבים רחוקים.
מאת ד"ר דניאל חייקלסון
למחקר (באנגלית): https://bit.ly/3QGs3HF
להצטרפות למהנשמדע:

2,050

מהנשמדע

۱۵ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۳۵

📷 Photo

פלסטיק נגד פרקינסון
מה עושים בבקבוק פלסטיק משומש? במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Sustainability הציעו חוקרים מאוניברסיטת אדינבורו להשתמש בו כתרופה.
החוקרים פירקו פלסטיק מסוג פוליאתילן טרפתלאט (PET) למולקולות הבסיסיות שמהן הוא מורכב, והעבירו אותן לחיידקי אי-קולי (E. coli), שהונדסו גנטית כך שיוכלו להשתמש בהן לבניית חומרים אחרים. בעזרת אנזימים שהונדסו לתוכם מתרחשת בתאי החיידקים שרשרת של תגובות כימיות שממירות את תוצרי הפירוק של הפלסטיק ללבודופה (Levodopa), התרופה הנפוצה ביותר לטיפול במחלת פרקינסון. לצורך הזה הנדסו החוקרים שני זנים של חיידקים, אחד שמשתמש במולקולות של PET ליצירת חומר ביניים, והשני שלוקח את חומר הביניים והופך אותו ללבודופה.
בעבר כבר השתמשו אותם חוקרים בשיטה דומה כדי להפיק מפלסטיק מולקולות של משכך הכאבים הנפוץ פרצטמול. החזון מרתק: ביולוגיה סינתטית עשויה לאפשר לנו בעתיד להפוך פסולת מזהמת לתרופות יקרות ערך ומצילות חיים.
מאת דניאל חייקלסון
למחקר (באנגלית): https://bit.ly/4ssRBFF
להצטרפות למהנשמדע:

2,450

מהנשמדע

۱۵ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۳۵

📷 Photo

מה תפקידה של אבקת הפרחים? מה עושים בריתוך? ומאיזו חיית בר בויתו הכלבים?
🦠🔭🧬🔬🌍
זה הזמן להרחיב את הדעת ולבדוק אם עקבתם אחרי חדשות המדע בחידון השבועי של מכון דוידסון, "שטיפת מוח".
לחידון: https://bit.ly/47Ucfah

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד? הצטרפו למהנשמדע:

2,380

מהנשמדע

۱۵ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۳۵

📷 Photo

לשחק World of Warcraft בממשק מוחי
ג'ון ל' נובל, חייל משוחרר מהצבא הבריטי, הוא המשתתף ה-18 בניסוי קליני של חברת נורלינק, שבמסגרתו עבר בדצמבר האחרון הליך של השתלת ממשק מוח-מכונה מסוג N1. נובל, שמשותק מהכתפיים ומטה בעקבות תאונת דרכים, התנדב לניסוי כדי לבחון את יכולת השתל לשחזר תפקודים מוטוריים בכוח המחשבה. במהלך הניתוח הוחדר לקליפת המוח התנועתית של נובל מערך של 1,024 אלקטרודות גמישות ודקיקות, שתפקידן לקלוט אותות עצביים ולתרגמם לפקודות מחשב.
נובל מספר שבשבוע השני לניסוי סונכרן השתל עם מחשב נייד ולאחר תקופת כיול קצרה הצליח נובל לשלוט בסמן, להקליד ולגלוש ברשת באופן עצמאי. אחרי שמונים ימים הוא כבר הפגין שליטה מרשימה כששיחק במשחק הרשת World of Warcraft בלי עכבר או מקלדת.
לדברי נובל, הטכנולוגיה אפשרה לו לפתח בתוך זמן קצר מיומנות במערכת שלא הכיר קודם. הצלחת הניסוי מספקת ראיה נוספת ליתרונות השימוש בממשקי מוח-מכונה מתקדמים כדי לשלב אנשים עם מגבלות תנועה בפעילויות יומיומיות במרחב הדיגיטלי.
מאת ד"ר עדי יניב
להרחבה: https://bit.ly/4lWBiiw
להצטרפות למהנשמדע:

2,920

מהנשמדע

۱۵ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۳۵

📷 Photo

במרחק נגיעה מהירח
משימת ארטמיס 2 הגיעה לשיאה כשהחללית "אינטגריטי" חלפה הלילה במרחק של כ-6,544 קילומטרים מפני הירח, הנקודה הקרובה ביותר לירח במסלולה. דקות אחדות לאחר מכן הגיעו האסטרונאוטים לנקודה הרחוקה ביותר מכדור הארץ במסעם: 406,684 אלף קילומטרים. זה המרחק הגדול ביותר מכדור הארץ שבני אדם הגיעו אליו, כ-6,500 קילומטרים רחוק יותר מהאסטרונאוטים של משימת אפולו 13 ב-1970. במשך שעות המעבר הקרוב לירח תיעדו האסטרונאוטים מכתשים רבים וגם קראו לאחד מהם "קרול", על שם אשתו של מפקד המשימה ריד וייסמן, שמתה מסרטן לפני שש שנים. לאחר מכן הם צפו בליקוי חמה, כשהירח הסתיר מהם את השמש. מסעם של האסטרונאוטים חזרה לכדור הארץ יימשך ארבעה ימים, והם אמורים לנחות בלילה שבין שישי לשבת.
מאת איתי נבו
לכתבה: https://bit.ly/3PW4xGn
להצטרפות למהנשמדע:

2,350

מהנשמדע

۱۵ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۳۵

📷 Photo

בונובו: פחות היפי משחשבנו
מחקרים מוקדמים על הבונובו ציירו תמונה של קופי אדם שוחרי שלום ורגועים, בניגוד לקרוביהם השימפנזים האלימים. אך מחקרים מאוחרים יותר הראו שזכרי בונובו מעורבים בתקריות תוקפניות לא פחות, ואפילו יותר, מזכרי שימפנזה.
כעת מתפרסם מחקר חדש, שאסף נתונים מתשע קבוצות שימפנזים ו-13 קבוצות בונובו בגני חיות. החוקרים גילו שבממוצע, השימפנזים והבונובו הראו רמה דומה של תוקפנות. אלא שבעוד אצל השימפנזים נראתה לעתים קרובות תוקפנות של הזכרים נגד הנקבות, אצל הבונובו היו יותר מקרים בהם הנקבות תקפו את הזכרים.
ייתכן שזה שיקוף של המעמד השונה של הנקבות: בעוד אצל השימפנזים הזכרים מחזיקים בעמדות הכוח, אצל הבונובו הנקבות נמצאות במעמד גבוה יותר. עם זאת, שני המינים הם לא תמונת מראה מדויקת זה של זה. "אצל השימפנזים, תוקפנות מגיעה בעיקר מהזכרים ומכוונת כלפי כולם", אמר החוקר שהוביל את המחקר. "אצל הבונובו, התוקפנות מגיעה מכולם, ומכוונת בעיקר כלפי הזכרים".
מאת יונת אשחר
לכתבה: https://bit.ly/4ccJOXu
להצטרפות למהנשמדע:

2,150

מהנשמדע

۱۵ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۱۱:۳۵

📷 Photo

התרופה שמעלה את הערנות לשמיים
במלחמה, טייסים פועלים בעומס קיצוני ובלוחות זמנים צפופים, ונדרשים להישאר ערניים שעות רבות. עייפות מצטברת עלולה לפגוע בביצועיהם ולהעלות את הסכנה לטעויות. במאמר שבחן השפעת תרופות על העייפות של טייסי קרב, נמצא שחומרים ממריצים, ובראשם קפאין ומודפיניל, הם האמצעים היעילים ביותר בטווח הקצר לשיפור הערנות וזמן התגובה. מודפיניל, תרופה שנועדה במקור לטיפול בהפרעות שינה, השפיעה לטובה על הערנות והביצועים ב-95 אחוז מהטיסות, בלי לפגוע לאחר מכן באיכות השינה. מודפיניל מונע ספיגה מחדש של דופמין במוח ומפעיל את מערכת האורקסין, מוליך עצבי המעורב במחזורי שינה וערות.
אך מודפיניל אינו תרופת פלא: אחרי יותר מ-27 שעות רצופות ללא שינה, ביצועי הטייסים אינם משתווים לאלה של אדם ללא חסך שינה, גם אם לקחו את התרופה. בנוסף, טייסים שהוגדרו "פגיעים לעייפות" הפיקו תועלת רבה יותר מהטיפול התרופתי לעומת עמיתיהם העמידים מהם. חשוב גם לזכור שהטיפול התרופתי לעולם לא יהיה תחליף לשינה. נאחל לטייסינו ולנו שינה רצופה ללא הפרעות!
מאת עדי יניב
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/4sFiAP3
להצטרפות למהנשמדע:

2,600

מהנשמדע

۱۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۲۰:۲۳

📷 Photo

נשים מעדיפות ניאנדרטלים?
לפני עשרות ומאות אלפי שנים, אנשים מהאוכלוסייה של אבות אבותינו, שמכונה "בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית", פגשו בניאנדרטלים והתרבו איתם. גם היום, רוב אוכלוסיית העולם נושאת מעט DNA מאותם ניאנדרטלים. אלא שה-DNA הזה נעדר כמעט לחלוטין מכרומוזום X. למה?
ייתכן שזה קשור לכך שהאם מעבירה לכל ילדיה כרומוזום X, והאב מעביר כרומוזום X רק לבנותיו, ו-Y לבניו. כאשר זכר ניאנדרטל מעמיד צאצאים עם נקבה מודרנית, היא מעבירה פי 2 כרומוזומי X לדור הבא בהשוואה אליו. אם כך היה ברוב המקרים בהם התרבו ניאנדרטלים עם אבות אבותינו – אב ניאנדרטל, אם מודרנית – זה יכול להסביר את המצב שאנחנו רואים כיום.
כדי לבדוק זאת, חוקרים בחנו מאובנים של ניאנדרטלים שהכילו מעט DNA של בני אדם מודרניים. הם גילו שלניאנדרטלים היה 62% יותר DNA של אדם מודרני בכרומוזומי X, בהשוואה לכרומוזומים האחרים שלהם, תוצאה שמתאימה להשערה. "כשניאנדרטלים ואנשים מודרניים התרבו, הייתה העדפה לזכרים ניאנדרטליים ולנקבות האדם המודרני, ולא להפך", סיכם אחד החוקרים.
מאת יונת אשחר
לכתבה: https://bit.ly/4c7WeQg
להצטרפות למהנשמדע:

2,540

מהנשמדע

۱۰ اردیبهشت ۱۴۰۵، ۲۰:۲۳

📷 Photo

מה זה אומגה 3? מה מאפיין נמלים? ואיפה מוצאים מים קשים?
🦠🔭🧬🔬🌍
זה הזמן להרחיב את הדעת ולבדוק אם עקבתם אחרי חדשות המדע בחידון השבועי של מכון דוידסון, "שטיפת מוח".
לחידון: https://bit.ly/4uTofm7

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד? הצטרפו למהנשמדע:

2,460

מהנשמדע

۲۹ فروردین ۱۴۰۵، ۲۳:۲۶

📷 Photo

למה האנטילוקפרה מהירה כל כך?
האנטילוקפרה האמריקאית (Antilocapra americana) היא האצנית המהירה ביותר באמריקה, ובעולם כולו היא שנייה רק לברדלס. אבל למה היא צריכה לרוץ כל כך מהר?
במשך שנים ההשערה הייתה שהאנטילוקפרה פיתחה ריצה מהירה בשביל לחמוק מהברדלס האמריקאי, טורף קדום שנכחד. אבל מחקר חדש מעמיד זאת בסימן שאלה.
החוקרים בחנו מאובנים של מינים קרובים לאנטילוקפרה מלפני 8.5-12.5 מיליון שנים, ובעיקר את עצם הקרסול, שמעידה על יעילות ומהירות הריצה. הם גילו שעצמות המינים הקדומים היו כמעט זהות לאלו של קרוביהם המודרניים, כלומר גם הם יכלו לרוץ במהירות – אף שהם חיו מיליוני שנים לפני הברדלס האמריקאי.
החוקרים מציעים שהמהירות של האנטילוקפרות התפתחה כדי לנדוד בין מקורות מזון. הם גילו שהאזור בו הן חיות השתנה מיער לערבות עשב, ובהן רק "איים" בודדים של חורשות. למרות זאת, האנטילוקפרות לא עברו לאכול עשב אלא דבקו בתפריט של שיחים ועצים. ייתכן שהריצה אפשרה להן לעבור במהירות ויעילות בין החורשות.
מאת יונת אשחר
למאמר: https://bit.ly/4rR3F32
להצטרפות למהנשמדע:

2,070

מהנשמדע

۲۹ فروردین ۱۴۰۵، ۲۳:۲۶

📷 Photo

מהו חימוש מצרר? מי משתמש ב-CSS? ומהו מחסום הדם-מוח?
🦠🔭🧬🔬🌍
זה הזמן להרחיב את הדעת ולבדוק אם עקבתם אחרי חדשות המדע בחידון השבועי של מכון דוידסון, "שטיפת מוח".
לחידון: https://bit.ly/47MOVLp

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד? הצטרפו למהנשמדע:

2,480

מהנשמדע

۲۹ فروردین ۱۴۰۵، ۲۳:۲۶

📷 Photo

דינוזאור עם קוצים
רק לעיתים נדירות מגלים במאובנים שרידי עור, שכן רקמות רכות כמו עור נוטות להתפרק במהירות. מאובן נדיר של דינוזאור מסין מספק הצצה נדירה בעור כזה.
החוקרים תיארו מין חדש של דינוזאור צמחוני בשם Haolong dongi, שחי לפני כ־125 מיליון שנה והשתמר כמעט בשלמותו. פירוש השם הוא "דרקון קוצני", ויש לכך סיבה: בדיקה מיקרוסקופית של המאובן הראתה כי עורו הורכב ממערך של קשקשים, שביניהם בלטו קוצים קטנים. הקוצים נשמרו לפרטי פרטים, עד כדי כך שאפשר להבחין במבנה שלהם אפילו ברמה התאית: הם היו חלולים, ורובם קצרצרים – מילימטרים מעטים בלבד. פה ושם היו להם קצוים ארוכים יותר, עד 4 סנטימטר. החוקרים סבורים שהקוצים שימשו להגנה מפני טורפים, אך יכול להיות שגם היו להם שימושים אחרים, כמו חיזור או שמירה על חום. מאובנים כאלה, שהשתמרו טוב במיוחד, מאפשרים לנו ללמוד על מגוון המבנים והקישוטים על עור הדינוזאורים, שאי אפשר למצוא בשלדים.
מאת אליסה קיסר
למאמר (באנגלית): https://bit.ly/4bDZQrP
להצטרפות למהנשמדע:

2,080

מהנשמדע

۲۹ فروردین ۱۴۰۵، ۲۳:۲۶

📷 Photo

מנהל חדש לסוכנות החלל הישראלית
הממשלה אישרה את מינויו של רן לבנה למנהל סוכנות החלל הישראלית. לבנה (42) היה בעבר מנכ"ל קרן רמון והוביל את משימת "רקיע" של האסטרונאוט הפרטי איתן סטיבה, שבמסגרתה נעשו ניסויים ישראליים רבים בתחנת החלל הבינלאומית. כמו כן הוא היה מנהל הפיתוח העסקי של חברת הלוויינים הישראלית ISI, העוסקת בחלל צבאי, וסמנכ"ל פיתוח עסקי בסטארט-אפ החלל Space Moonshot, שמפתח טכנולוגיה לשיגור מטענים לחלל בהאצה מגנטית במקום הנעה כימית.
"הוא הוביל פרויקטים מורכבים מול גורמים לאומיים ובינלאומיים, מה שמציב אותו כאדם המתאים ביותר להוביל את מגזר החלל האזרחי של ישראל קדימה אל עבר הצלחה", אמרה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל. "ניסיונו בעבודה מול ממשלות וסוכנויות, לצד הובלת משימת 'רקיע', הם בדיוק הערכים שסוכנות החלל הישראלית זקוקה להם כעת".
לבנה נכנס לתפקידו אחרי חודשים ארוכים שבהם לא היה מנהל לסוכנות החלל הישראלית, מאז סיום תפקידו של המנהל הקודם, אורי אורון, באוקטובר 2025.
מאת איתי נבו
להצטרפות למהנשמדע: ttp://t.me/manishmada

2,020

מהנשמדע

۲۹ فروردین ۱۴۰۵، ۲۳:۲۶

📷 Photo

החיפושיות שמתחזות לנמלים
מחקר חדש חשף חיפושיות שחיות בקיני נמלים ומתחזות להן באמצעות תחפושת כימית מתוחכמת. החיפושית ממין Sceptobius lativentris מבלה את רוב חייה במושבות של נמלת העץ הקטיפתית. הנמלים מכוסות שכבה שעוותית של פחמימנים שהרכבה ייחודי לכל מין וקן, ומתברר שגוף החיפושית מצופה גם הוא בשכבת שעווה זהה. השכבה מגינה על החיפושית מהתייבשות ומסייעת לה להסוות את זהותה האמיתית. החיפושיות מטפסות על הנמלים הפועלות ומטפחות אותן באופן תדיר, וכך מצפות את עצמן בפחמימנים שנושאים את התערובת הכימית הייחודית.
המחקר הראה גם שלחיפושיות יש גֵנים שמאפשרים להן לייצר את הפחמימנים בעצמן. יכולת זו חיונית במיוחד בשלב הזחל, שבוקע מחוץ למושבה וזקוק לשכבת הפחמימנים כדי לא להתייבש. כשהזחלים חודרים לקן ייצור הפחמימנים מופסק, מה שמאפשר להם להתחזות למקומיים.
הסיפור ממחיש את התלות של טפיל בפונדקאי: אם החיפושיות יפסיקו להתחפש לנמלים ולא יצפו את עצמן בשכבה הייחודית, הן יתייבשו; אך אם יפתחו פרופיל פחמימנים משל עצמן – הן ייחשפו ויגורשו מהקן.
מאת מאיה סער
לכתבה: https://bit.ly/4sY1UlA
להצטרפות למהנשמדע:

1,940

מהנשמדע

۲۹ فروردین ۱۴۰۵، ۲۳:۲۶

📷 Photo

חומר גנטי מהחלל
דגימות שנטלה חללית יפנית מהאסטרואיד ריוגו העלו כי הוא מכיל את כל חמשת הבסיסים שמרכיבים את החומר הגנטי של יצורים חיים בכדור הארץ. חוקרים מיפן מצאו בדגימות מהאסטרואיד אדנין, גואנין, ציטוזין ותימין שמרכיבים את ה-DNA, וכן אורציל שמחליף את התימין ב-RNA. הממצאים אינם מרמזים על קיום חיים באסטרואיד, אלא על כך שהמולקולות האלה נפוצות יותר ממה שחשבנו, ויכולות להיווצר גם בסביבה נטולת חיים.
לפני כשנה פורסם כי חמשת הבסיסים האלה נמצאו גם בדגימות שהביאה חללית אמריקאית מהאסטרואיד בנו. עם זאת, החוקרים מצאו הבדלים היחסים הכמותיים בין סוגי הבסיסים בשני האסטרואידים, וגם משני מטאוריטים שבהם נמצאו בסיסים כאלה. לדבריהם, הממצאים מראים שיש כמה מסלולים אפשריים להיווצרות חומרים כאלה, וייתכן כי התהליכים האלה עמדו בבסיס האבולוציה המולקולרית שאיפשרה את התפתחו החיים בכדור הארץ.
מאת איתי נבו
לכתבה באתר: https://bit.ly/40x5vLt
להצטרפות למהנשמדע:

2,120

מהנשמדע

۲۹ فروردین ۱۴۰۵، ۲۳:۲۶

📷 Photo

תאי CAR-T נגד מחלת אלצהיימר
אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח שפוגעת בזיכרון ובתפקוד השכלי. היא חשוכת מרפא ושכיחה בעיקר בגיל השלישי. במחקר חדש, בשיתוף מעבדתו של עידו עמית ממכון ויצמן, ניסו חוקרים לרתום לטיפול במחלה את שיטת CAR-T, המוכרת מטיפולי סרטן. הם הנדסו תאי T של מערכת החיסון כך שיזהו משקעי עמילואיד בטא, חלבון שמצטבר במוחם של חולי אלצהיימר.
כדי להפחית סיכון לנזק מוחי בחרו החוקרים בתאי T מסוג CD4, שאינם הורגים תאים אלא מגייסים את מערכת החיסון, וכך מפחיתים את הסכנה לדלקת כרונית ומובילים לפינוי פסולת תאית. החוקרים גם הראו שאפשר להנדס את תאי ה-T זמנית באמצעות RNA, כך שפעילותם תדעך מאליה.
הטיפול נוסה בעכברים, שיפר את מצב רקמת המוח שלהם, והפחית את כמות המשקעים. עם זאת, זה לאו דווקא מוביל לשיפור תסמיני המחלה. לפני שהטיפול יוכל להיבדק בבני אדם, יהיה צריך להראות שהוא בטוח ושחל שיפור ממשי בתסמינים. אולם, אפשר להיות אופטימיים: ייתכן שבעתיד ישתמשו בגישה זו לטיפול במחלות מוח, ושיהיה קל יותר לטפל במחלות שכיום אין להן מרפא. מאת טל פישר
לכתבה: https://bit.ly/4lG9jDW
להצטרפות למהנשמדע:

2,400

מהנשמדע

۲۹ فروردین ۱۴۰۵، ۲۳:۲۶

📷 Photo

הדביבון הסקרן
הם חכמים, יצירתיים ובעלי ידיים זריזות, ועכשיו אנחנו יודעים שהם גם סקרנים, וממשיכים לפתור בעיות אפילו אם הם לא מקבלים על כך פרס. כל התכונות האלו עוזרות להם לגנוב אוכל מבני האדם.
דביבונים חיים בקרבת האדם בערים רבות בצפון אמריקה, וגם באירופה וביפן, כמין פולש. במחקר חדש, חוקרות מקנדה וארה"ב בנו קופסאות שקופות עם דלתות שאפשר לפתוח בדרכים שונות: דלתות הזזה, ידיות, בריחים ועוד. הם נתנו לדביבונים קופסה עם שלוש דלתות קלות לפתיחה, אח"כ בינוניות ובסוף קשות. בפנים היה מרשמלו טעים. הדביבונים המשיכו לבחון את הדלתות השונות ולמצוא דרכים לפתוח אותן, גם לאחר שפתחו את הקופסה ואכלו את המרשמלו. עם זאת, כשעבדו על הקופסה עם הדלתות הקשות יותר לפתיחה, הם נטו יותר לוותר על האתגר ולחזור לדלת שכבר הצליחו לפתוח.
נראה שהדביבונים פותרים בעיות לא רק בשביל להשיג מזון, אלא גם כדי לאסוף מידע – או במילים אחרות, כי הם סקרנים ורוצים לדעת יותר. הסקרנות עוזרת להם להסתגל במהירות לחיים בקרבת האדם, ולנצל את ההזדמנויות הרבות שהערים מספקות להם.
מאת יונת אשחר
למאמר: https://bit.ly/4bzvVRE
להצטרפות למהנשמדע:

2,630

Showing 30 of 36 posts

رتبه‌بندی

ورود لازم است

نظرات کاربران (0)

هنوز هیچ نظری وجود ندارد. اولین نفری باشید که نظر خود را به اشتراک می‌گذارید!

کانال‌های تلگرام مرتبط

Loading recommended channels...

מהנשמדע

מהנשמדע

رتبه‌بندی

رشد مشترکان (7 روز گذشته)

آخرین پست‌ها

رتبه‌بندی

نظرات کاربران (0)

کانال‌های تلگرام مرتبط

Press TV Français

مجريات الحروب | warLeaks

کانال خبری بگانیوز بگا نیوز

قناة أخبار الكتب السلفية لنشر تراث دماج وغيرها من الكتب العلمية

اسپانیا چه خبر !؟

شوگریاب جهان

الحشد نيوز

الخزانة العصيمية

کانال‌های تلگرام مرتبط

Press TV Français

مجريات الحروب | warLeaks

کانال خبری بگانیوز بگا نیوز

قناة أخبار الكتب السلفية لنشر تراث دماج وغيرها من الكتب العلمية

اسپانیا چه خبر !؟

شوگریاب جهان

الحشد نيوز

الخزانة العصيمية

نظرات کاربران (0)

آخرین پست‌ها