בוקר טוב היברוס אנד שיברוס ושבוע טוב לכולם.
היה לי הכבוד לקחת חלק בתוכנית ״משוואר״ של אחסאן חלבי, שם הוא ראיין אותי על הדרך שעשיתי בשנים האחרונות.
האמת? זה היה לי קצת מוזר לדבר על ״הצלחות״, משום שכל סיפור ה״הצלחה״ שלי בנוי למעשה משכבות של כישלונות, אכזבות, טעויות, נפילות (ולילות של בכי) ורק אחר כך גם הצלחות.
אני רוצה לשתף אתכם בכמה תחנות בדרך שלי, כדי שתבינו אולי למה אחסאן בחר לראיין אותי לתוכנית שלו.
מאז שהייתי ילד חלמתי להיות עיתונאי. אחרי לימודי התקשורת שלי באוניברסיטת תל אביב שלחתי קורות חיים לעשרות גופי תקשורת. הייתי מוכן אפילו לעבוד בחינם רק כדי לקבל הזדמנות ולהיכנס לתעשייה. כמעט אף אחד לא חזר אליי. חלקם אפילו לא טרחו לאשר שקיבלו את קורות החיים שלי.
היום, שנים אחרי, כמעט כל גופי התקשורת הגדולים בארץ כבר פרסמו ידיעות, סרטונים או חומרים שאני יצרתי.
השיעור שלמדתי מזה הוא פשוט: כשאתה פועל מתוך תשוקה אמיתית, וכשאתה מוכן באמת לעשות את מה שצריך לעשות - ההצלחה בסוף מגיעה. אבל כמעט תמיד היא מגיעה בדרך שלא דמיינת לעצמך.
בשנת 2013, עוד כשהייתי סטודנט, הקמתי את קייטרינג ״אום חליפה״. הרעיון היה פשוט: לבנות עסק שייתן להורים שלי יציבות כלכלית ופרנסה. תוך כמה שנים העסק הפך לאחד המותגים המוכרים והמובילים בתחומו בארץ.
בלי שתכננתי, מצאתי את עצמי נכנס לסצנת ההייטק הישראלית ״מהדלת האחורית״. ההייטק הישראלי חי על קפה, אוכל ואירועים ולנו הייתה הזכות לעבוד עם החברות הגדולות במשק: מגופי ביטחון וממשלה, דרך תאגידי ענק ועד סטארטאפים קטנים בתחילת דרכם. כולם הכירו את האוכל של אום חליפה.
למרות שלא כתבתי שורת קוד אחת בחיי, הייתי חלק מהנוף הזה והייתי גאה בכך עד מאד.
שם למדתי שיעור חשוב: לפעמים הדבר שאתה תופס ככישלון הוא בכלל הדרך של החיים לכוון אותך למסלול הנכון עבורך.
כישלונות כואבים. הם פוגעים באגו, בביטחון העצמי ובתפיסת העצמי שלך. אבל אם אתה מגיע אליהם בגישה של למידה ולא של קורבנות הם הופכים למצפן.
עוד דבר שלמדתי בדרך הוא שניהול כסף, בניית עסק ורווחה כלכלית הם לא ״כישרון״ אלא ידע שצריך ללמוד (שמשום מה לא מלמדים אותנו בבית הספר).
ומי שלא גדל לתוך עולם של עסקים וכלכלה, לומד את זה בדרך הקשה. דרך טעויות. דרך לחץ. דרך חשבון הבנק. וזה תמיד כואב. אבל אלה גם שיעורים שנשארים איתך לכל החיים.
במובן הזה, ספורט תמיד היה עבורי סוג של מתקן אימונים לחיים עצמם.
החיים אף פעם לא לינאריים. תמיד יהיו קשיים, משברים, עיכובים ודברים בלתי צפויים. הדרך היחידה להתמודד איתם היא התמדה ומשמעת.
התמדה נשמעת יפה במשפטי מוטיבציה, אבל במציאות היא מרגישה הרבה פעמים כמו עבודה סיזיפית ואינסופית. היא מלאה ברגעים שבהם אתה רוצה לוותר, לפרוש, להרים ידיים.
וספורט מלמד אותך בדיוק את זה לזהות את הקול הווותרני שבתוכך, לבדוק את גבולות הסיבולת שלך, ולאמן אותם שוב ושוב.
וכמו בספורט, כך גם בחיים: לומדים לא רק להתמודד עם קושי, אלא גם להיות גאים בהישגים שלנו.
המעבר מאום חליפה ל״מרד החליפים״ היה אחד השינויים הקשים ביותר שעשיתי בחיי.
בתקופת הקורונה כבר היה לי ברור שאני לא הולך להמשיך עם הקייטרינג. הרגשתי שהפרק הזה בחיים שלי הסתיים. אבל לסגור עסק זה לא משהו שעושים בלחיצת כפתור. זה תהליך ארוך, עמוק, איטי ולעיתים גם מתיש מאוד.
את ״מרד החליפים״ התחלתי מתוך תקופה לא פשוטה בכלל משבר אישי עמוק, מצב כלכלי מורכב מאוד, בלי הון התחלתי ובלי מסגרת אשראי. פשוט התחלתי. צעד אחרי צעד. בלי לעצור.
ולאט לאט, הדבר שהתחיל כרעיון קטן הפך לעסק, לקהילה ולדרך חיים.
היום, לצד העבודה התקשורתית שלי, אני מרצה בפני גופי ממשלה, מערכת הביטחון, חברות וארגונים גדולים וקטנים כאחד.
והכי חשוב -אני מרגיש שרק התחלתי.
השיעור: לעשות שינוי בחיים זה קשה. קשה מאוד. לפעמים אפילו קשה מאוד מאוד מאוד.
אבל אולי זה בדיוק העניין. הקושי מגיע כדי לבדוק אם אתה באמת מוכן לשינוי הזה, ואם אתה באמת מוכן לשלם את המחיר שהוא דורש.
ולבסוף, כמו שאמר ג׳ובראן ח׳ליל ג׳ובראן:
״עבודה היא אהבה שנעשית נראית לעין״.
כשאדם יוצר משהו ומוציא אותו אל העולם, הוא חושף בעצם את מה שהוא באמת אוהב. ובסופו של דבר, זה כנראה הדבר היחיד שבאמת נותן משמעות לדרך שלנו.
צפייה מהנה.
